החלטה בתיק ת"א 1045-09

מבוא

1.  מונחת בפני בקשת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן:" הנתבע", " המבקש" או " הבנק") לדחות ולחילופין לסלק על הסף התובענה מכוח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: " תקנות סד"א")  מחמת ויתור, השתק ומניעות.

באשר לתובעת 1 (להלן:" תובעת 1" או " משיבה 1") מאחר ולא הגישה ערעור לביטול הגבלת חשבונה לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א (להלן:" חוק שיקים ללא כיסוי") ושיהוי.

באשר לתובע 2  (להלן: " תובע 2" או" המשיב 2"), מחמת העדר יריבות והיעדר עילה.

רקע

2.   המשיבה 1 הינה חברה  להפקת סרטים והמשיב 2 הינו מייסדה ומנהלה.

התובעים בכתב תביעתם טענו, כי עד נובמבר 2001 הם היו לקוחות הנתבע. חשבונה של התובעת 1 התנהל במחזוריות, באופן שבשלבי ההפקה היו הוצאות רבות ולאחריהן היו הפקדות רבות כתוצאה ממכירת הסרטים.

באמצע אוקטובר 2001, תובע 2 שוחח עם מנהל הבנק , מר צביקה קצר, וביקש הלוואה פרטית לטווח קצר בסך 260,000 ש"ח. במקביל הוא הודיע כי התובעת 1  עומדת להיכנס לתקופה של תזרים שלילי וכי הוא מבקש שההלוואה הפרטית לא תפגע בפעילותה של התובעת 1.

לטענת התובעים, מנהל הנתבע התחייב כי מדיניות הבנק לא תשתנה בעקבות ההלוואה. אולם, בפועל מדיניות הבנק השתנתה. לאחר לקיחת ההלוואה, הבנק הקטין את מסגרת האשראי באופן חד צדדי ללא כל התראה, הוציא מכתבי דרישה לסילוק החובות ולא כיבד 7 המחאות בתואנה של היעדר כיסוי.

בהמשך, התובע 2 הודיע למנהל הנתבע כי בתאריך 15.1.2002 צפויות להיפרע 15 המחאות בסך של כ- 70,000 ש"ח וביקש שההמחאות יכובדו אחרת חשבון התובעת 1 יהפוך למוגבל. מנהל הבנק בתגובה טען, כי על התובעת 1 להבטיח את פרעון סכום ההמחאות אחרת, הן לא תכובדנה.  לשם כך, הביא התובע 2 את אביו אשר שיעבד 70,000 ש"ח מכספיו כנגד התחייבות הבנק לכבד את ההמחאות.

בבוקר 15.1.2002 התובע 1 התקשר לבנק על מנת לוודא שההמחאות כובדו כמוסכם, ולתדהמתו גילה כי הבנק לא עמד בהתחייבותו. לטענת התובעים, מנהל הבנק הודה בטעותו וניסה לבטל את שנעשה אולם הדבר לא עלה בידו. לפיכך, מנהל הבנק הורה לפקידת הסניף לפתוח חשבון חדש ולציין את 14.1.2002 כמועד פתיחתו בכדי להספיק לפתוח  חשבון לפני ההגבלה הצפויה.

התובעים טענו, כי התובעת 1 הפכה לחברה מוגבלת עקב רשלנות הנתבע ובכך נגרם להם נזק עצום.

3.   בכתב ההגנה נטען, כי השיקים שהתובעת 1 משכה מחשבונה חזרו מסיבת "אין כיסוי מספיק" וזאת בשל חריגה ממסגרת האשראי. הבנק פעל בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי והחשבון התובעת 1 הוגבל. היה על התובעת להגיש ערעור לביהמ"ש השלום. משלא עשתה כי אין היא כולה להלין אלא על עצמה.

4. הבנק הוסיף, כי  "הסיכומים" או "ההבטחות" המועלות בכתב התביעה לא היו ולא נבראו, הבנק לא הבטיח שהשיקים יכובדו למרות החריגות הצפויות ממסגרת האשראי, הבנק הציע לתובעים לקחת הלוואה לכיסוי החובות ואף הגדיל את מסגרת האשראי.

לעניין פתיחת "חשבון רטרואקטיבי", הנתבע דחה את הטענות והוסיף, כי החשבון החדש נפתח לבקשת התובעים.

לעניין תפקודו של מנהל הסניף, הנתבע דחה את המתואר בכתב התביעה והוסיף, כי מנהל הסניף נהג כדין, במקצועיות ובסבירות.

באשר לנזק הנתבע טען, כי מדובר בנזקים מופרכים ובלתי סבירים.

הבקשה

טענות המבקש: